הסדנה נתנה לנו כלים שעזרו לנו להתגבר על המחלוקות, ולראות האחד את השני בלי קשר לדעות ולאמונות שלנו. התחלנו להבין שהבעיה בינינו היא התקשורת ולא הדת. ויחד עם ההבנה החלו גם הפערים להצטמצם.
רונית ודניאל יושבים מולי זה לצד זו, הוא בפנים עטורי זקן ולבוש חרדי מובהק והיא בשיער פזור, חולצת טריקו ורודה ומכנסי ג׳ינס, ומספרים לי על חוויית הזוגיות המופלאה והמאתגרת שלהם. מדי פעם מפנים האחד לשני מבט מחייך ואוהב, ספק מביע הערכה והבנה, ספק מבקש אישור או הסכמה.
אני נוטה ללכת שבי אחרי המילים ושפת הגוף של השניים, המבטאים אהבה וקשר אמיץ, אבל מיד נזכרת בקושי ובאתגרים שהם עברו כזוג מעורב ויודעת שזוגות ׳מעורבים׳ אחרים כמוהם לא שרדו, אבל רונית ודניאל כן! וזאת בזכות הסדנאות של ׳התקשרות זוגית׳. ועל כך בהמשך.
- כשעמדתם מתחת לחופה הייתם חילונים גמורים, אז מה קרה פתאום?
רוצה לשמוע על התכנית? השאירו פרטים ונחזור
רונית: ״נכון, כשהכרנו שנינו היינו חילונים. התחתנו, נולדו לנו שני ילדים חמודים ויום אחד דניאל התחיל לשמור שבת. והוא כל הזמן מרגיע אותי שהוא לא מתכוון לחזור בתשובה.״
דניאל: ״זה נכון, הייתי בטוח שאני לא חוזר בתשובה!״, הוא מאשר בפסקנות ופניו מחייכות, מרוצות משהו.
רונית: ״ואז, יום אחד הוא הגיע הביתה והכריז: ׳זהו, אני חרדי!׳. תוך חודשיים הוא החליף צורה והחל להיראות ככה, כמו שאת רואה אותו עכשיו (מסבה מבט לדניאל הלבוש כחרדי, ומחייכת אליו בחיבה). כמובן שחיכיתי שזה יעבור לו. אבל זה לא מה שקרה.״
- אתה יכול לספר לי מה עבר עליך אז?
דניאל: ״זה התחיל אצלי כחיבה למסורת, אבל מהר מאוד העולם הזה כבש אותי ודי מהר בחרתי באורח חיים חרדי. זה התבטא בלבוש שלי, בתפילות, בשמירה על הכשרות ועל השבת. ונורא רציתי לשמור גם על טהרת המשפחה, אבל בשביל זה הייתי צריך שרונית תשתף אתי פעולה, וזה לא היה קל.״
- רונית, נשמע שכול החיים שלך התהפכו ברגע, לא רצית לעזוב, להיפרד?
רונית: ״אין ספק שהרצון שלו לקרב גם אותי אל הדת, ללכת למקווה, לשמור שבת, ולמלא אחר כל ההליכות והמצוות שהרבי אמר לו שהאישה צריכה לקיים, היו קשים לי מאוד. פתאום הדברים האלה הפכו לחלק מהחיים שלי, ואני ממש לא בחרתי בזה. התחילו ויכוחים, אי הבנות. למשל, בשבת, הוא היה הולך ברגל ואני נוסעת באוטו עם הילדים. בכלל, במיוחד בשבתות הרגשתי ממש לבד, כאילו אני אם חד הורית. הוא עסוק בשמירת שבת ולא מוכן לוותר על כלום. ברור שהיו זמנים שחשבתי על פרידה, אבל אף פעם לא שכחתי שבתוך החליפה החרדית נמצא דניאל שאני אוהבת, ובאיזה שהוא אופן, הנפש שלי נותרה קשורה לנפשו.״
- היום, אתם נראים כמו זוג שחי את החלום, איך זה קרה?
רונית: ״האמת שקרה לנו נס! שמענו על עמותת התקשרות זוגית והחלטנו לנסות. עד אז בכלל לא ידעתי שיש זוגות מעורבים כמונו שמתמודדים עם קשיים דומים. פתאום גילינו שאנחנו לא איזה זוג מוזר שאין עוד כמותו. להיפך, יש רבים כמותנו, וחלקם אפילו הצליחו להתגבר רגע לפני הגירושין ולהציל את הזוגיות. אז למה שגם אנחנו לא ננסה?״
דניאל: ״אני לא היססתי לרגע. היה לי ברור שאנחנו לא מוותרים על המשפחה שלנו״. וכאילו כדי לחזק את דבריו, הוא מושיט אליה יד ועוטף את כף ידה בידו. ״כשהגענו לסדנה, רונית הייתה מאוד סקפטית. אני מבין אותה כי בגלל שהתחזקתי, הפערים באמונה שלנו הלכו וגדלו והיה לה קשה להאמין שעדיין אפשר לגשר בינינו. אולי היא גם חששה להתאכזב…״
- מה היה שם בסדנה שהצליח לאחד אתכם מחדש?
רונית: הסדנה ממש ממש הצילה את הזוגיות שלנו. פגשנו שם זוגות מעורבים אחרים שעברו תהליך דומה, וזה חיזק אותנו. ראינו שאנחנו לא לבד.״
דניאל: ״הסדנה נתנה לנו כלים שעזרו לנו להתגבר על המחלוקות, ולראות האחד את השני בלי קשר לדעות ולאמונות שלנו. התחלנו להבין שהבעיה בינינו היא התקשורת ולא הדת. ויחד עם ההבנה החלו גם הפערים להצטמצם.״
הסיפור הזה של רונית ודניאל, הוא אחד מני סיפורים רבים של זוגות מעורבים שבתמיכת עמותת התקשרות זוגית יצרו לעצמם קהילה של משפחות שממשיכות להיפגש יחדיו לחגוג ולציין אירועים שונים, ובעיקר לתמוך אלה באלה, כמו שיודעת לעשות כל קהילה חמה ותוססת של אנשים שבאמת אכפת להם.