זוגות מעורבים מספרים על האתגרים

עמי ברעם

עמי ברעם

זוגיות, כך מספרים, היא דבר מסובך. אף פעם לא חסר על מה לריב, על מה לא להסכים. אחרי הכל גברים ממאדים, נשים מנגה. וכשאחד מבני הזוג דתי דתי והשני חילוני, זו כנראה חבית חומר נפץ של תסכול וויתורים, או גירושין.

אהבה היא דבר חמקמק, ההלכה לעומתה יציבה וחד משמעית. כשרות, טהרת המשפחה, שבת, אלו בדרך כלל המוקשים הגדולים שצריך איכשהו לנסות ולפרק. 

"אנחנו גרים קומה חמישית, וזה לא פשט לעלות חמש קומות" מספרת זוהר, "אם אני עולה לבד, אז אני לוחצת על המעלית, ואני עושה לי את קיצור הדרך הזה, כי אני לא דתייה". 
אור, בעלה, מבין את הקושי "אם אני אפילו אעיר על זה למשל, או אבקש, זה יוביל לאיזה אנטי או ויכוח – מיותר. 

זוהר ואור נכנסו לזוגיות כחילונים למהדרין. כשאור התחיל להתקרב לעולם הדתי, פתאום ברגע, דברים שנראים טריוויאליים לזוג חילוני, הפכו לסוגיות שצריך לפתור בדרכים יצירתיות. 

זוהר מספרת על הקשיים ועל הדרכים שמצאו יחד כדי לשמור על הזוגיות: 
"אני נורא מכבדת ועושה את זה באהבה גמורה בשבילו. כשהיינו בחופשה באילת, אז נורא רציתי ללכת לים. לשמחתי היה חוף נפרד לנשים וחוף נפרד לגברים. אז פשוט הלכנו בחופשה הזוגית שלנו, והוא היה בצד של הגברים ואני בצד של הנשים ודיברנו בטלפון. זה דווקא היה חמוד!"  

וכשנכסים גם ילדים לתמונה, נדמה שהוויתורים נעשים קשים, המחלוקות קשות עוד יותר. אולי העובדה שזוהר למדה בבית ספר דתי, הפכה אצלם את ההחלטה לפשוטה יותר. "הילדים בחינוך דתי, והם צריכים סוג של אחדות. אנחנו ההורים שלהם, אז הם צריכים כמה שפחות בלבולים" 

אור ממשיך לספר "אני שומע על המון זוגות כאלה, שאחד מתקדם והשני לא, והוא רוצה לגרור אותו בכוח… ואני יודע שהתפקיד שלי פה זה להמשיך להתפלל שאולי יום אחד היא תתעורר".

בזוגיות של אבי ומרגלית הדברים עבדו קצת שונה. אבי גדל בבית מסורתי, חזר בתשובה ולימים גם יצא בשאלה. יש להם שישה ילדים, הם מתגוררים ביישוב עלי, ובמשך שנים ארוכות, אבי ומרגלית הסתירו מהילדים את העובדה שאבא כבר לא שם. 

אבי מספר על הקשיים "הייתי יוצא למכולת עם כיפה על הראש בשביל שגם לא ידברו על זה ובגלל החינוך, והייתי כזה סוג של משקר לעצמי ומשקר לסביבה" 

מרגלית מוסיפה "הוא הפיל עלי פצצה, אבי לא חשב שיש אפשרות שנמשיך ככה" 

אבי יודע לסמן את הרגע המדוייק שבו משהו אצלו נסדק. זה היה במדריד בנסיעת עבודה, כשבגלל ענייני כשרות הוא מצא את עצמו אוכל במשך שלושה ימים קולה ועוגיות אוראו. 

מרגלית מספרת על התחושות שלה "זה הופך לי את הבטן, זה כמו בגידה. בעיניי זה אפילו יותר חמור מבגידה, יותר כואב מבגידה כי הוא נשאר ככה."

בשלב מסויים אבי ומרגלית החליטו ללכת לייעוץ בהתקשרות זוגית, ארגון שמסייע בגישור בין בני זוג מעורבים. 

עמי ואביטל ברעם, מייסדי עמותת התקשרות זוגית, מסבירים: "צריך ללמוד לנהל משבר כזה נכון, צריך לדעת איך לקחת אחריות על הדברים. עד היום עברו אצלנו מעל אלף משפחות שאחד מהזוג חזר בתשובה או יצא בשאלה." 

רוצה לשמוע עוד על תכנית "התקשרות זוגית? השאירו פרטים ונחזור

זוג 3

הלכנו בערב שבת האחרון לאילה ויונתן ותפסנו אותם בסידורים אחרונים לשבת. נדמה שהם חיים בהרמוניה מופלאה בביתם שבמודיעין, למרות שאם לא הוא, היא שדווקא גדלה בבית דתי, הייתה מכניסה את השבת בזמן אחר, אבל עם הזמן, כשיונתן התקרב עוד ועוד לעולמה של ההלכה, גם הם מצאו את עצמם בדילמות שזוג רגיל מתחבט בהן הרבה פחות. 

"לא הספקנו לקנות גלידה לפני שבת. עכשיו נוסעים לקנות גלידה בשבת או לא?" מספרת איילה "אם זה תלוי ביונתן, אנחנו נוותר על הטקס, מבחינתי, אין מצב." 

כתוצאה מנסיון החיים שלה, אילה כתבה ספר, שבמרכזו זוג מעורב שמתמודד בדיוק עם הקשיים ועם הוויתורים, בסדר שבין קניית גלידה בשבת לבין טיגון השניצל עד כניסת שבת. 

אילה מוסיפה "דמיין רגע את החברה הישראלית גדלה ככה. כמה הרבה פחות פילוג יהיה? כמה הרבה פחות קיטוב יהיה? זה הרי נמצא בתוך המשפחה" 

אז פשוט זה לא, מעניין? תלוי כמה עניין רוצים בחיים. האתגרים קשים ואלה שיבואו כנראה יהיו קשים עוד יותר. 
אין ספק שעבור הזוגות האלה, הביטוי: "קשה זיווגם כקריעת ים סוף" הוא לא רק מליצה, הוא חווית חיים. 

רוצה לשמוע עוד על תכנית "התקשרות זוגית? השאירו פרטים ונחזור